רילוקיישן לענייני עבודה- דבר ראשון שחשוב להסביר הוא שמעבר מגורים זמני לצורכי עבודה הוא לא רילוקיישן אמיתי. כאשר מדברים על הגירה, הכוונה האמיתית היא לאנשים שעוזבים את הבית שלהם על מנת למצוא חיים טובים יותר במקום אחר- זהו רילוקיישן קלאסי. בגלל זה לא ציינתי שרלוקיישן עבודה הוא רילוקיישן, אלא יותר מעבר מגורים זמני, כאשר יש מסגרת מסודרת של זמן, תפקיד ומטרות למעבר.
כאשר מדברים על רילוקיישן בצורתו האמיתית, דהיינו עזיבה של חיים ישנים לטובת חיים חדשים, ממש לא מדובר במסגרת זמנית, אלא מסגרת קבועה לחלוטין של מעבר חיים. עולים חדשים המגיעים למדינה חדשה אין להם מושג מה הולך להיות, הם רק יודעים שהם עוברים. כל השאר הוא בידי שמיים.
לעומת זאת, רילוקיישן לצורכי עבודה עובד בצורה אחרת לגמרי:
נניח שיש חברה בינלאומית עם הרבה סניפים בכל העלם, כאשר יש סניף אחד בישראל וסניף אחד באמריקה, ניו יורק. עכשיו בואו נמשיך עם ההנחה שהסניף הראשי בישראל רוצ לעבוד על פרויקט משותף עם הסניף האמריקאי בניו יורק.
על מנת לעבוד על פרויקט משותף נדרש שיתוף פעולה יום יומי ותקשורת קבועה בין שני הסניפים. אבל איך מייצרים תקשורת כזו, כאשר הסניפים לא מכירים אחד את השני ומעשה לא מבינים באותה צורה את המהות של הפרויקט?
אז כמובן שהדרך הראשונה היא שיחות ועידה ופגישות משותפות, אבל זה עלול שלא להספיק כי צריך תקשורת יותר קבועה מזה. אז מה עושים? מחליטים שעובד בכיר מהסניף בתל אביב יעבור לניו יורק וישהה שם עד סיום הפרויקט. בצורה כזו יהיה מי שיבהיר לסניף האמריקאי בצורה ברורה מה המשמעות של הפרויקט, איך צריך לעבוד וישמור על תקשורת קבועה.
כאן אנחנו מגיעים לרילוקיישן, העובד הנבחר מקבל הנחיות מדויקות: איפה הוא הולך לגור, למשך כמה זמן, איפה הוא הולך לעבוד וכל התנאים שלו- משכורת, שכר דירה, רכב וכל השאר. תסכימו שזה הרבה יותר טוב מאשר סתם לנסוע למדינה אחרת ולקוות לטוב.
אז זהו ההבדל בין רילוקיישן לבין הגירה אמיתית, מקווה שאהבתם את ההסבר. בהצלחה.
